זהר

מח) וכלא אתהדר ביה, ובגין דא זובח לאלהים יחרם, בלתי לידו״ד לבדו, דלא יהיב שולטנותא לסטרא אחרא בקרבנא, דכל אלהים אחרים עלמא דפרודא אינון, ולית לון קריבא ויחודא, וקב״ה אפריש לון משמיה, כגון דאפריש חשך מאור, הה״ד ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. ומאן דקריב לקודשא בריך הוא מה דאפריש, כמאן דקריב מסאבו דנדה לבעלה, והאי איהו רזא ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה.

פירוש הסולם

מח) וכלא אתהדר ביה וכו׳: והכל חוזר אליו, להויה, ומשום זה, זובח לאלהים יחרם בלתי להויה לבדו. כי אינו נותן ממשלה לסטרא אחרא, בקרבן. כי כל אלהים אחרים הם עולם הפרוד, ואין להם קרבה ויחוד, והקב״ה הפרידם משמו, דהיינו שהפריש חשך מאור, ז״ש, ויבדל אלקים בין האור ובין החשך. ומי שמקריב להקב״ה מה שהפריד, הוא כמי שמקרב טומאת נדה לבעלה, וזהו סוד, ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה.