זהר

לח) דשכינתא איהי קרבן, שמן המשחה. מימינא שמן למאור, כגון את המאור הגדול. שמן משחת קדש איהו מסטרא דשמאלא, דאתמר בה וקדשת את הלוים. שמן כתית, איהי מסטרא דצדיק, דאיהו כתיש כתישין מאברין דאינון זיתים, לאחתא משחא לגבי פתילה. פתילה תכלא. וגבורה מתמן איהי יראה, ולוים שומרין המקדש.

פירוש הסולם

לח) דשכינתא איהי קרבן וכו׳: שהשכינה היא קרבן, וה״ס שמן המשחה. מימין, שמן למאור, כגון את המאור הגדול, שהוא חסד. שמן משחת קדש, הוא מצד שמאל, שנאמר בה, וקדשת את הלוים. שהוא גבורה. שמן כתית הוא מצד הצדיק, שהוא יסוד, קו האמצעי, שהוא כותש כתישים מאברים, שהם זיתים, להוריד שמן אל הפתילה. פתילה היא תכלת, וגבורה תחתונה, דהיינו מלכות. משם היא יראה. ולוים, שהם בחינת גבורה, שומרים המקדש.