חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות לב

זהר

לב) דב״נ בלא אתתא, פלגו גופא איהו, ושכינתא לא שריא עליה, הכי קב״ה, לאו איהו בקרבנא עם שכינתא, בכל ישראל, דאינון אנשי מדות, דאינון אברים דילה. עלת העלות לא שריא תמן, וכאלו לא הוה קב״ה חד, בתר דלאו איהו עם שכינתיה. ובחוצה לארץ דשכינתא מרחקא מן בעלה, אתמר כל הדר צח״ל, דומה כמי שאין לו אלוה. בגין דלית תמך קרבנין בח״ל. ולזמנא דקב״ה מתקרב עם שכינתיה, אתקיים ביה האי קרא, ביום ההוא יהיה יי׳ אחד ושמו אחד. ועלת העלות שריא עלייהו.

פירוש הסולם

לב) דב״נ בלא אתתא וכו׳: כי אדם בלי אשה, הוא חצי גוף, והשכינה אינה שורה עליו. כך הקב״ה, בעת שאינו בקרבן עם השכינה ובכל ישראל, שהם אנשי מדות, שהם האברים שלו, אז עלת העלת, שהוא כתר, אינו שורה שם, והוא כאלו אין הקב״ה אחד, מאחר שהוא אינו עם השכינה. כי אין הקב״ה נקרא אחד אלא כשהוא בזווג עם השכינה. ובחוץ לארץ, שהשכינה רחוקה מבעלה, אמרו, כל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה. משום שאין שם קרבנות בחוץ לארץ שה״ס זווג הקב״ה עם השכינה. כנ״ל, ובזמן שהקב״ה מתחבר עם השכינה, מתקיים בו מקרא הזה, ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד. ועלת העלות שהוא כתר, שורה עליהם.