זהר

לא) מארי מתיבתאן, באומאה עלייכו, לא תעדו מני, עד דאתקין קרבנין לקב״ה. דשכינתא איהי קרבן ליי׳, בכל אבר ואבר דמלכא, בחבורא שלים, בדכר ונוקבא. בכל אברים, דאינון: מנהון ברישא, עיינין בעיינין. אודנין לגבי אודנין. חוטמא בחוטמא. אנפין באנפין. פומא בפומא. כגון וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו. ובדא הוה מחיה הילד. והכי ידין דמלכא, עם ידין דמטרוניתא, גופא בגופא, בכל אברים דיליה. קרבנא שלים.

פירוש הסולם

לא) מארי מתיבתאן באומאה וכו׳: ראשי הישיבות, בשבועה עליכם, שלא תסירו ממנו עד שאתקין קרבן להקב״ה, כי השכינה היא קרבן לה׳, שקרבה אליו, בכל אבר ואבר דמלכא, דהיינו בכל ספירה וספירה שלו, בחבור שלם בדכר ונוקבא, בכל האברים, שהם: מהם בראש, דהיינו עינים בעינים, שהם חכמה. אזנים לאזנים, שהם בינה. חוטם בחוטם, שהם ת״ת. פנים בפנים, שהם חו״ג. פה בפה, שהם מלכות. כגון, וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו, שבזה היה מחיה הילד. וכך הידים של המלך עם הידים של המטרוניתא, שהם חסד וגבורה שבו"ק. גופא בגופא, שהם ת״ת דו״ק. ובכל האברים שלו קרבן שלם.