בענין הלבנה וגרמי שמים כבר כתבתי שאנו אין כוחנו אלא בפה,
אפילו להחיות מתים ולשנות הטבע ולעשות נסים וכדומה הוא רק על ידי תפילה. והנכון, שצריכים
לדעת איך להתפלל, שעל זה נאמר (תהלים צא, יד) "אשגבהו כי ידע שמי, יקראני ואענהו". וחז"ל
אמרו (ילקוט שמעוני תהלים סימן תתמ"ג): "מפני מה ישראל מתפללים ואינם נענים מפני שאינם יודעים
להתפלל בשם". אבל בקבלה מעשית אסור לעסוק, ואם אנו נעסוק בקבלה מעשית והשבעות
וכדומה, אנו נותנים בזה כח אל הסטרא אחרא שגם היא תפעל בכשפים וכדומה, כי זה לעומת
זה עשה אלקים (קהלת ז, יד)[1].
ולכן
אפשר להבטיח, שעל ידי תמיכה בהפצת לימוד חכמת הקבלה יזכו לכל מיני הצלחות
שהשי"ת ימלא לכל אחד ואחד משאלות לבו לטובה, אבל לא על ידי פעולות וקבלה
מעשית, רק על ידי תפלה בפשטות ובתמימות, ובזכות היגיעה בלימוד לדעת שמותיו ית'
יזכה כל אחד מהמסייעים.
[1]
עי' בזה בפירוש הסולם בראשית ב' אות שיא, וזה לשונו:
"ענין הכשפים,
ביארו חז"ל (בסנהדרין סז, ב), 'למה נקרא שמן כשפים מפני שמכחישים פמליא של
מעלה'. פירוש, כי לולא הכשפים היו הצדיקים יכולים להמשיך אותות ומופתים מעולמות
העליונים לקרב העולם להשי"ת, ע"ד שהיה ביציאת מצרים ובימי יהושע
והנביאים, אבל ע"י החטא דעץ הדעת, נעשה בנין ד' עולמות אבי"ע דסטרא אחרא,
לעומת ד' עולמות אבי"ע דקדושה, בסוד הכתוב 'זה לעומת זה עשה אלקים'. שפירושו,
שכל הכחות שישנם באבי"ע דקדושה לקרב העולם להשי"ת, ניתנו כנגדם
באבי"ע דטומאה, לרחק העולם מהשי"ת... וע"כ מלבד במקרים היוצאים מן
הכלל, דהיינו ביציאת מצרים ובימי הנביאים, לא יוכלו הצדיקים להמשיך אותות ומופתים
לקרב העולם להשי"ת, מחמת שיודעים בעליל, שאבי"ע דטומאה יתנו כח להמכשפים
שיוכלו לעשות גם הם בלהטיהם כן, וזה סוד שנאמר בגמר התקון, 'כימי צאתך מארץ מצרים
אראנו נפלאות', שהפירוש הוא, כי אז, יתבטל רוח הטומאה מהארץ, ולא יהיה עוד פחד
מאבי"ע דטומאה, וימשיכו הצדיקים אותות ונפלאות כמו שהיה ביציאת מצרים".