זהר

שעז) ובגין דערב רב אינון שאור שבעיסה, ואינון אומין דעלמא דמיין למוץ, יתיר מעכבין בגלותא ערב רב לישראל, מאומין עכו"ם. כמה דאוקמוה רבנן, מי מעכב. שאור שבעיסה מעכב. דאינון דבקין בישראל, כשאור בעיסה. אבל אומין עכו"ם, לאו אינון אלא כמוץ אשר תדפנו רוח.

פירוש הסולם

שעז) ובגין דערב רב וכו': ומשום שהערב רב הם שאור שבעיסה, דהיינו שנתערבו בישראל כמו שאור בעיסה. ואומות העולם דומות למוץ, הערב רב מעכבים את ישראל בגלות יותר מן האומות עכו"ם. כמו שהעמידו חכמים, מי מעכב, שאור שבעסה מעכב (ברכות יז.) כי הערב רב דבקים בישראל כשאור בעיסה. אבל אומות העולם אינם אלא כמוץ אשר תדפנו רוח.