זהר

תתנו) אלא, ארחא דמלכין אינון, בגין לקיימא גופייהו, חנטי לון במשח רבות, עלאה על כל משחין, מעורב בבוסמין, ושאיב ליה בגופא, יומא בתר יומא, בההוא משחא טבא, ארבעין יומין, דכתיב וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנוטים. בתר דאשתלים דא, קיימא גופא שלים זמנין סגיאין.

פירוש הסולם

תתנו) אלא ארחא דמלכין וכו': אלא דרך המלכים הוא, שבכדי לקיים את הגוף שלא ירקב, חונטים אותם בשמן המשחה, העליון על כל השמנים, מעורב בבשמים, ושמן הטוב ההוא נבלע בגוף יום אחר יום, ארבעים יום, שכתוב ​וימלאו לו וגו', אחר שנשלם זה, הגוף מתקיים ימים רבים.