זהר

תתנה) אמר ר' אבא, חניטא דיעקב מאי איהו, א"ל זיל שאיל לאסיא. ת"ח, כתיב ויצו יוסף את עבדיו את הרופאים לחנוט את אביו ויחנטו הרופאים את ישראל, ס"ד כשאר בני נשא הוה חניטא דא. אי תימא בגין אורחא הוא דעבדו, הא כתיב וימת יוסף בן וגו' ויישם בארון במצרים, הא לא אזלו עמיה בארחא, דהא תמן אתקבר, וכתיב ויחנטו אותו.

פירוש הסולם

תתנה) אמר ר' אבא וכו': אר"א, חניטתו של יעקב מה היה. אמר לו, לך שאל לרופא. בוא וראה, כתוב ​ויצו יוסף את הרופאים וגו'. וכי יעלה על דעתך, שחניטה זו היתה כחניטת שאר בני אדם. ואם תאמר, שמחמת הדרך, שהיו צריכים להשהותו, עשו זה, הרי כתוב, ​וימת יוסף וגו' אע"פ שלא הלכו עמו בדרך, כי הוא נקבר שמה, וכתוב, ויחנטו אותו.