זהר

כז) ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה וגו'. ותפעם רוחו, מאי ותפעם. רבי יוסי אמר, הא אוקמוה בפרעה כתיב ותפעם, ובנבוכדנצר כתיב ותתפעם, ואוקמוה דהא בפרעה כתיב ותפעם, בגין דהוה ידע חלמא, ופשרא לא הוה ידע, אבל נבוכדנצר, חמא חלמא, וחמא פשרא, ואתנשי כלא מניה.

פירוש הסולם

כז) ​ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח וגו': שואל מהו ותפעם. ר' יוסי אמר הרי בארוה, בפרעה כתוב, ותפעם, ובנבוכדנצר כתוב ​ותתפעם ובארוה, שע"כ כתוב בפרעה ותפעם, משום שהיה יודע החלום ורק הפתרון לא היה יודע, אבל נבוכדנצר ראה החלום וראה הפתרון, והכל נשכח ממנו. ע"כ כתוב ותתפעם.