זהר

תפה) ועשית שלחן עצי שטים וגו'. רבי יצחק פתח, ואכלת ושבעת וברכת את יי' אלהיך וגו', כמה זכאין אינון ישראל, דקב"ה אתרעי בהו, וקריב לון לגביה מכל עמין, ובגינהון דישראל, יהיב מזונא ושבעא, לכל עלמא, ואלמלא ישראל לא יהיב קב"ה מזונא לעלמא, והשתא דישראל אינון בגלותא, עאכ"ו דנטלי מזונא על חד תרין.

פירוש הסולם

תפה) ועשית שלחן עצי שמים וגו': ר' יצחק פתח, ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך וגו'. כמה מאושרים הם ישראל, שהקב"ה רצה בהם, וקרב אותם אליו מכל העמים, ובשביל ישראל הוא נותן מזונו ושובע לכל העולם, ואם לא ישראל, לא היה הקב"ה נותן מזונות לעולם, ועתה שישראל הם בגלות, על אחת כמה וכמה שכל העולם מקבלים מזונות ושובע כפלים. כדי שהתמצית מהם יספיק לישראל.