זהר

לא) כך קודשא בריך הוא, בעא לדיירא בהו בישראל, מה עבד, נטל כסופא דיליה, ונחית להו לישראל, אמד לון, ישראל, הא משכונא דילי גבייכו, בגין דלא אתפרש מנייכו לעלמין. ואע״ג דקב״ה אתרחיק מינן, משכונא שביק בידן, ואנן נטרין ההוא כסופא דיליה, מאן דיבעי משכוניה ייתי לדיירא גבן בג״כ ונתתי משכני בתוככם, משכונא אתן בידייכו, בגין דאדור עמכון. ואע״ג דישראל השתא בגלותא, משכונא דקב״ה הוא גבייהו. ולא שבקו ליה לעלמין.

פירוש הסולם

לא) כך קב״ה בעא וכו׳: כך הקב״ה רצה לדור בישראל. מה עשה לקח החמדה שלו, שהיא השכינה, והורידה לישראל. אמר להם, ישראל, והרי המשכון שלי אצלכם, כדי שלא אפרד מכם לעולם. ואע״פ שהקב״ה התרחק ממנו, המשכון עזב בידינו, כי השכינה עמנו בגלות, ואנו שומרים את החמדה ההיא שלו, וכשהוא יבקש את המשכון שלו, יבא לדור אצלנו. משום זה כתוב, ונתתי משכני בתוככם. שפירושו, משכון אתן בידכם כדי שאדור עמכם. ואע״פ שישראל עתה בגלות, המשכון של הקב״ה אצלם, ולא עזבו אותו לעולם.