זהר

רסח) ואי תימא לכלהו, לאו, אלא לאינון דלא אתחללי בהדי ההוא רע, דכתיב לברי לבב, בגין דדא טוב, ודא רע, טוב לישראל בלחודייהו, ורע לעמין עעכו"ם. אך טוב לישראל, בגין לאדבקא ביה, ובהאי אתדבקו ישראל, ברזא עלאה, ברזא דמהימנותא, למהוי כלא חד. אמר רבי יוסי זכאין אנן, דלא שבשנא בך, והא קב"ה שדרך לגבן.

פירוש הסולם

רסח) ואי תימא לכלהו וכו': ואם תאמר לכולם הוא טוב. לא, אלא לאלו שלא נתחללו עם הרע, שכתוב, לברי לבב. משום שטוב הזה ורע הזה, הטוב הוא לישראל בלבד, והרע הוא לעמים עעכו"ם בלבד. אך טוב לישראל, כדי להדבק בו בהקב"ה, ובזה נתדבקו ישראל בסוד העליון שהוא ז"א, בסוד האמונה, שהיא הנוקבא, שיהיה הכל אחד. כלומר שע"י השגת הטוב הם זוכים ליחד ז"א ונוקבא כאחד ולהדבק בהם. אמר רבי יוסי זכאין אנן וכו' אר"י, אשרנו שלא טעינו בך, והרי הקב"ה שלח אותך אלינו.