זהר

רס) אמר ליה רבי יוסי, הא חסידי עליונין אמרו, הוי דן לכל ב"נ לזכו. הא תנינן, בר נש דנפיק לארחא, יתכוין לתלת מלין, לדורון, לקרבא, לצלותא. מנלן מיעקב, דהא לתלת אלין אתכוון, וזריז גרמיה לדורון, לקרבא, לצלותא. והאי ב"נ, אזיל בארחא איהו, הא ביה עטופא דמצוה, לצלותא, והא ביה כלי זיינין, לקרבא. כיון דתרין אלין אית ביה, תליתאי לא למרדף אבתרה.

פירוש הסולם

רס) א"ל ר' יוסי וכו': אמר לו ר"י, הרי חסידים העליונים אמרו, הוי דן את כל האדם לכף זכות. והרי למדנו, אשר אדם היוצא לדרך, ומתירא מלסטים, יכוון לג' דברים, למתנה ולמלחמה ולתפלה. מאין לנו זה מיעקב, שנתכוון לג' אלו, וחגר את עצמו, לדורון ולמלחמה ולתפלה. כמ"ש בפרשת וישלח ששלח לעשו מתנה. וחצה לב' מחנות,​ פן יבא עשו והכהו וגו', שהיא למלחמה. והתפלל לה' ​הצילני נא מיד אחי וכו'. שזה תפלה. ואדם הזה ההולך בדרך, הנה יש בו עטוף של מצוה לתפלה, והנה בו כלי זיין למלחמה. וכיון ששנים הללו יש בו, השלישית, שהיא מתנה, אין צורך עוד לרדוף אחריה, לדעת אם יש בו, כי כיון שיש בו שנים, בודאי יש בו גם השלישי.