זהר

רמז) ובג"כ, יוסף צדיקא, רזא דברית, סליק וסתים מבועיה, בשנת הרעב, דלא לאתערבא בהדה כלל, ולמיהב לה דוכתא, ומאן דאפתח מבועיה בההוא זמנא, עליה כתיב בה' בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם וגו'. דהא אלין אקרון בנים זרים ודאי. בה' בגדו ודאי. ובג"כ, זכאה חולקהון דישראל קדישין, דלא אתחלפו דוכתא קדישא, בדוכתא מסאבא.

פירוש הסולם

רמז) ובג"כ יוסף צדיקא וכו': ומשום זה, יוסף הצדיק, שהוא סוד הברית, עלה וסתם מעינו בשנת הרעב, כדי שלא להתערב עמה כלל, עם השמאל, ולא לתת לה מקום לשלוט על הימין, ומי שפותח מעינו באותו זמן, עליו כתוב, ​בה' בגדו כי בנים זרים ילדו וגו'. כי אלו הבנים שמוליד בשני רעב, הם בנים זרים ודאי, והוא טעם א' של ר"ש שממשיך רוח מאותו הצד אל הולד. בה' בגדו ודאי. והיא טעם ב' של ר"ש, שנותן מקום לשמאל שיתגדל על הימין. שבוגד בשם הוי"ה. וע"כ אשרי חלקם של ישראל, הקדושים, שלא החלפו מקום קדוש במקום טומאה.