זהר

רמו) רבי שמעון אמר, רזא דא איהו רזא עלאה, בההיא שנת הרעב, כיון דאיהי שלטא, בעי לאסתמא מבועיה, בגין דאי לא סתים ליה, גרים לאמשכא רוחא לההוא ולדא מההוא סטרא, ויהיב דוכתא לההוא סטרא, למפשי בעלמא, סטרא דמסאבא בסטרא דקודשא, ותו רזא, דכתיב תחת שלש רגזה ארץ וגו'.

פירוש הסולם

רמו) רבי שמעון אמר וכו': רש"א, סוד זה הוא סוד עליון, בשנת הרעב ההיא, שהוא הארת השמאל, כיון שהיא שולטת צריך האדם לסתום מעינו. שלא להוליד, משום ב' טעמים, א) כי אם לא יסתום מעינו גורם להמשיך רוח אל הולד מאותו הצד, משמאל. ב) שנותן מקום לאותו הצד, שיתגדל בעולם צד הטומאה על צד הקדושה. דהיינו כנ"ל בסמוך, שגורם, שצד השמאל לא יתבטל הימין, ואם הימין יקבל אז ממנו חכמה, יהיה השמאל לשורש והימין לענף, ע"ש. ויתגדל צד הטומאה היונק משמאל על הקדושה שבימין. ועוד, שהוא סוד שכתוב,​תחת שלש רגזה ארץ וגו'. פירוש. שגורם במעשה זו להמובא בכתוב הזה, דהיינו שהעבד ימלוך, והנבל ישבע לחם, והשנואה תבעל, דהיינו הקליפה תקבל שפע מהקדושה, ושפחה תירש גברתה. שהקליפה תירש את השכינה ח"ו. וכל זה הוא מטעם הנ"ל, שהשמאל נעשה לשורש והימין לענף, ע"ש.