זהר

רמג) בההיא שעתא פריש לון קב"ה, וברא לון לכל חד וחד, יומין ושנין ידיען, אלין לימינא, ואלין לשמאלא. אלין דימינא, אתקרון ימי הטוב, ואלין דשמאלא אתקרון ימי הרעה, וע"ד אמר שלמה, עד אשר לא יבאו ימי הרעה, דאלין מסחרין ליה לב"נ, בחובוי דאיהו עביד. כיון דאתברון יומין דטוב, ויומין דרע, כדין תבו ואתיישבו, לאתכללא בהו בבר נש.

פירוש הסולם

רמג) בההיא שעתא וכו': בשעה ההיא הפריד אותם הקב"ה, דהיינו שהפריד הארתם זו מזו שזו מאירה בתכלית הטוב, וזו בתכלית הרע. וברא להם לכל אחד ואחד ימים ושנים ידועים, שה"ס כ"ח עתים המובאים בקהלת ג'.​ אלו לימין ואלו לשמאל. דהיינו י"ד עתים לטובה וי"ד עתים לרעה. אלו שבימין נקראים ימי הטוב, ואלו שבשמאל נקראים ימי הרעה, וע"ז אמר שלמה, ​עד אשר לא יבואו ימי הרעה, שהם מסבבים האדם, מחמת החטאים שחטא. כיון שנבראו ימי הטוב וימי הרעה, אז חזרו הט' והר' ונתישבו יחד כדי להתכלל באדם. פירוש. כי אחר שנבראו ימי הרעה בשליטת הר', שהיא הארת השמאל, כבר יכולה הט' להתישב עם הר', ולקבל ממנה חכמה, כמבואר בדבור הסמוך, ולהשפיע מוחין דג"ר אל האדם.