זהר

רמ) אלא אינון, כמה דאתמר, דכתיב וזכור את בוראך בימי בחורותיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה, לאו אינון יומין דסיבו, אלא רזא דמלה, כד ברא קב"ה עלמא, ברא ליה באתוון דאורייתא, וכל את ואת עאלת קמיה, עד דאתקיימו כלהו אתוון באת בי"ת. וכל אינון אלפא ביתות, דאתגלגלו אתוון, כלהו קיימי למברי עלמא.

פירוש הסולם

רמ) אלא אינון כמה דאתמר וכו': אלא הם כמו שלמדנו, שכתוב ​וזכור את בוראך וגו' עד אשר לא יבואו ימי הרעה. הם אינם ימי זקנה, אלא סוד הדבר, כאשר ברא הקב"ה את העולם, ברא אותו באותיות התורה, וכל אות ואות נכנסה לפניו, עד שנתקיימו כל האותיות באות ב', להיותה סוד הברכה, וע"כ ממנה נברא העולם כנ"ל (בהקסה"ז דף כ"ה אות כ"ג עד אות ל"ז ע"ש ביאור הדברים.) וכל אלו אלפא ביתות שנתגלגלו האותיות, דהיינו שנתגלגלו על רל"א מיני אלפא ביתות פנים ועל רל"א אלפא ביתות אחור, כנודע. כולם עומדים לברא בהם העולם, דהיינו אחר שקבלו סוד הברכה מאות ב'.