זהר

רלח) אהדרנא למילי קדמאי: וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב וגו'. ר' יצחק פתח, והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כטל מאת ה' כרביבים עלי עשב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם. ת"ח, בכל יומא ויומא, כד נהורא סלקא, אתער חד ציפרא, באילנא דגנתא דעדן, וקרי תלת זמנין, ושרביטא יזדקף, וכרוזא קרי בחיל, לכון אמרין, הורמני דבוריירי, מאן מנכון דחמי ולא חמי. דקיימא בעלמא, ולא ידעי על מה קיימי, לא משגיחין ביקרא דמאריהון, אורייתא קיימא קמייהו, ולא משתדלי בה, טב לון דלא יברון, על מה יקומון, בלא סכלתנו. ווי לון, כד יתערון יומי דרע עלייהו, ויטרדון להון מעלמא.

פירוש הסולם

רלח) אהדרנא למילי קדמאי וכו': נחזור לדברים הראשונים. ​וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב. ר' יצחק פתח. ​והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים וגו'. בוא וראה בכל יום ויום, כשעולה האור, מתעורר צפור אחת באילן שבגן עדן, וקורא שלש פעמים, והשרביט מזדקף, והכרוז קורא בכח, חוקי הבחירה אומרים לכם, מי בכם שרואה ואינו רואה, הנמצאים בעולם ואינם יודעים על מה הם נמצאים, אינם מסתכלים בכבוד רבונם, התורה עומדת לפניהם ואינם משתדלים בה. טוב להם שלא נבראו משנבראו, למה יקומו בלי תבונה, ווי להם, כשיתעוררו עליהם ימי הרע, ויגרשו אותם מן העולם. הורמנא, פירושו חוקים. דבוריירי פירושו של הבחירה. והיינו סוד הכתוב,​ ראה נתתי לפניך וגו', ובחרת בחיים. כמ"ש לפנינו.
ביאור הדברים. נודע שבקדרותא דצפרא, דהיינו בסיום הלילה בעת שהחשך מתחזק, ונעשה זווג זו"ן, שמזווגם יוצא אור היום. בסוד מה שאמרו ז"ל, משמורה ג', אשה מספרת עם בעלה. ​(ברכות ג') והארת הזווג נמשך מז"א אל הנוקבא, בסוד ג' קוין שנמשכים בג' זמנים ובג' מקומות, בסוד חולם שורק חירק. (כנ"ל ב"א דף ט"ו ד"ה ההיא) ולפיכך מכונים אלו ג' קוין בשם ג' דוכתי (כנ"ל ב"א דף י"ט אות י"ב) או ג' שעות, (כנ"ל נח דף כ"ה ד"ה כדין) וכאן מכנה אותם ג' זמני.
וזה אמרו, בכל יומא ויומא כד נהורא סלקא אתער חד צפרא, צפרא היינו הנוקבא, ונתעוררה לזווג כדי להוציא אור היום. באילנא דגנתא דעדן, היינו עם ז"א, שנקרא עץ החיים שבג"ע, וקרי תלת זמנין היינו שמקבלת ממנו ג' הקוין, המכונים ג' זמנין כנ"ל, ושרביטא יזדקף, הוא שבט הדין, שבתחלת הזווג הוא מזדקף ומושל, בסוד השליטה דקו שמאל המתעוררת אז. וכרוזא קרי בחיל לכון אמרין הורמני דבוריירי, היינו סוד הכתוב, ראה נתתי וגו' ובחרת בחיים. כי אז עם הארת הזווג מתגלה האור והנועם הנובע מקו אמצעי שה"ס עץ החיים, והיינו חיים וטוב, וגודל מדת העונשים המרים המגיעים לרשעים שאינם רוצים להדבק בקו אמצעי, אלא בקו שמאל, והיינו המות והרע, ואז, ובחרת בחיים. ונמצא, שעל ידי ב' מיני הארות הללו מתגלה לצדיקים הבחירה בחיים, ולפיכך, המה מכונים הורמני דבוריירי, דהיינו חוקי הבחירה.
וזהו שאומר הכרוז. מאן מנכון דחמי ולא חמי, ראיה ה"ס החכמה, והדבקים בקו שמאל ולא בימין, הם רואים ואינם רואים, כי החכמה שבשמאל לא תאיר בלי התלבשות באור החסדים שבימין, וע"כ אע"פ שיש שם חכמה, שה"ס רואים, מ"מ אינם מקבלים חכמה, מחמת חסרון לבוש החסדים, וע"כ אינם רואים. וז"ש, דקיימא בעלמא, ולא ידעי על מה קיימי, וזה נאמר להדבקים בימין ולא בשמאל, שיש להם קיום בעולם, על ידי אור החסדים, אבל אינם יודעים על מה הם נמצאים, כלומר שחסר להם בחינת ג"ר, כי הארת ימין בלי שמאל היא ו"ק בלי ראש, ולא ידעי על מה קיימי. ונמצאים, אלו ואלו, הן הדבקים בשמאל, והן הדבקים בימין, בלי שמאל, דלא משגיחין ביקרא דמאריהון. שלאלו יחסר חסדים ולאלו יחסר חכמה. וכל זה עלתה להם משום, דאורייתא קיימא קמייהו ולא משתדלי בה, אורייתא, פירושו קו אמצעי, שה"ס ז"א הנקרא תורה, המייחד ב' הקוין זה בזה, ומשום שהם בקצוות או בימין או בשמאל, ובקו האמצעי העומד לפניהם אינם משתדלים להדבק בו, לכן, לא משגיחין ביקרא דמאריהון. כמו שמפרש לפנינו. ולפיכך, טב לון דלא יברון, על מה יקומון בלא סכלתנו. כי לא יזכו למוחין הנמשכים מישראל סבא ותבונה. ווי לון כד יתערון יומי דרע עלייהו, היינו בעת שיהיה זווג זו"ן, שבתחלת הזווג שולט השמאל, הנבחן לימי רע, כמ"ש לפנינו, ואז יתגלו העונשים המרים שבשמאל, ויכרתו מן העולם. כמ"ש לפנינו.