זהר

עא) וכיון דדא אתער לגבה, כמה אינון דקיימן בכל סטרין, לאתשקאה ולאתברכא מתמן, כד"א הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אכלם. וכדין, איהי סלקא ברזא דרזין כדקא חזי, ומקבלא עדונין מבעלה כדקא יאות, וכלהו דקיימין בכל סטרין עמדי בלחודייהו, כד"א ולא עמד איש אתו, דכתיב ויקרא הוציאו כל איש מעלי, ולבתר דאיהי מקבלא עדונין מבעלה, כלהו אתשקיין לבתר, ואתזנו, כד"א ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם.

פירוש הסולם

עא) וכיון דדא אתער וכו': וכיון שזה, דהיינו היסוד, נתעורר אליה, כמה הם, העומדים בכל הצדדים, להשתות ולהתברך משם, דהיינו לקבל מהארת הזווג, כמש"א, הכפירים שואגים לטרף וגו'. ואז היא עולה לזווג בסודי סודות כראוי, ומקבלת עדונים מבעלה כראוי לה.
וכלהו דקיימין בכל סטרין וכו': וכל אלו העומדים בכל הצדדים, המצפים לקבל ממנה, כנ"ל, עומדים בלבדם, ואינם עולים עם הנוקבא, כמו שאתה אומר, ולא עמד איש אתו, שכתוב ויקרא הוציאו כל איש מעלי. אלא אחר שקבלה עדנים מבעלה, דהיינו אחר הזווג, כולם נשקים אז וניזונים, כמש"א,​ ישקו כל חיתו וגו'.