זהר

סז) ת"ח, ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים, אלין אינון, כל דקיימי, לאתזנא ולאתשקייא מניה. ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו. אתו: דא כנסת ישראל. אחיו: אלין שאר רתיכין חיילין, דכתיב בהו למען אחי ורעי. ד"א ולא עמד איש אתו, בזמנא דקב"ה אתי לאזדווגא בכנ"י. בהתודע יוסף אל אחיו, בזמנא דקב"ה הוה מתחבר בהו בישראל, בגין דאינון נטלי בלחודייהו, ולא חבורא דעמין עעכו"ם בהדייהו, בגין כך ביום השמיני עצרת תהיה לכם, דהא בזמנא דא, איהו קב"ה בלחודוי, בחבורא חדא עם ישראל, דכתיב בהו אחי ורעי כמה דאוקמוה.

פירוש הסולם

סז) תא חזי, ​ולא יכול וגו' לכל הנצבים עליו: אלו הם, כל העומדים להזון ולהשתות ממנו, שהיסוד שנקרא יוסף לא יכול להתאפק שלא לתת להם שפעם. ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו. אתו זוהי כנסת ישראל, שהיא הנוקבא, שלא עמד איש אתה, בהתודע וגו', דהיינו בעת הזווג, כי זווג מכונה ידיעה. אחיו, אלו הם שאר המרכבות והצבאות, שכתוב בהם למען אחי ורעי. כלומר שבשבילם נזדווג עם הנוקבא, לתת להם שפעם. ושיעור הכתוב הוא, בהתודע יוסף, בעת שנזדווג יוסף עם השכינה, בשביל אחיו. כי אל פירושו בשביל.
דבר אחר ולא עמד איש אתו: פירושו, בזמן שהקב"ה בא להזדווג עם כנסת ישראל, בהתודע יוסף אל אחיו פירושו, בזמן שהקב"ה היה מתחבר בישראל, כלומר, בזמן שהקב"ה היה מחובר עם ישראל לא עמד איש מהאומות אתו בעת זווגו עם הנוקבא. משום שהם בלבדם מקבלים אז מהארת הזווג, ואין חיבור מהעמים עעכו"ם עמהם, משום זה אוה"כ, ​ביום השמיני עצרת תהיה לכם, כי בזמן ההוא, הקב"ה הוא בחיבור אחד עם ישראל בלבדם, שכתוב בהם אחי ורעי. כמו שבארוהו. בפרשת אמור אות רפ"ח.