זהר

נג) תא חזי, בטח ביי׳ ועשה טוב, מאי ועשה טוב. אלא הכי תנינן, בעובדא דלתתא, יתער עובדא דלעילא. והא אוקמוה, ועשיתם אותם, כביכול, אתון תעבדון להון, בגין דבההוא אתערותא דלכון דאתון עבדין לתתא, אתער לעילא ועל דא ועשה טוב כתיב, ואין טוב, אלא צדיק, דכתיב אמרו צדיק כי טוב. כיון דאתון עבדין האי, ודאי האי טוב יתער, כדין שכן ארץ ורעה אמונה, וכלא חד.

פירוש הסולם

נג) ת״ח בטח בה׳ וגו׳: בוא וראה, בטח בה׳ ועשה טוב, מהו ועשה טוב. אלא כך למדנו בהתעוררות שלמטה יתעורר מעשה העליונה. וכבר העמידוהו, ועשיתם אותם, כביכול, אתם תעשו אותם, משום שבהתעוררות שלכם שאתם עושים למטה, מתעורר למעלה. וע״כ ועשה טוב, כתוב, ואין טוב אלא צדיק, שהוא יסוד דז"א, שכתוב, אמרו צדיק כי טוב, כיון שאתם עושים זה, ודאי טוב הזה יתעורר למעלה, אז, שכן ארץ ורעה אמונה, והכל אחד. שארץ ואמונה, שניהם הם מלכות.