זהר

קיט) כגוונא דא, וישתחו ישראל על ראש המטה, וכי לגבי דבריה סגיד, אלא לאתריה דשכינתא קא כרע וסגיד, אוף הכא, והוא עבר לפניהם, מאי והוא, דא שכינתא עלאה, דהוה אזלא קמיה, ודא הוא נטירו עלאה. כיון דחמא יעקב, אמר, הא עידן לסגדא לגביה דקב"ה, דהוה אזיל קמיה.

פירוש הסולם

קיט) כגוונא דא וכו': כעין זה ​וישתחו ישראל על ראש המטה, שקשה, וכי לבנו השתחוה, אלא למקום השכינה היה כורע ומשתחוה, שהיתה בראש המטה. כי השכינה נמצאת למראשותיו של חולה. אף כאן, והוא עבר לפניהם, מהו והוא, זהו השכינה העליונה שהיתה הולכת לפניו, שהיא השמירה העליונה שהיתה משמרתו, כיון שראה אותה יעקב, אמר עתה הגיעה השעה להשתחוות אל הקב"ה, שהיה הולך לפניו.