זהר

קסא) ת"ח, אוף הכי פנחס, בשעתא דקני לעובדא דזמרי, אתקין להאי ברית באתריה, ובגין כך כתיב, הנני נותן לו את בריתי שלום. וכי ס"ד, דבגין פנחס הוה, ומה קטטא הוה ליה לפנחס, בהאי ברית, אלא הכא אתקשר מלה בדוכתיה, הנני נותן לו את בריתי, ומה אתן לו שלום, לאתחברא ברית באתריה. ועל דא הנני נותן לו את בריתי. ומה, שלום דאיהו אתריה לאתחברא בהדיה, מה דאתפרש מניה בחובייהו, בגיניה אתחבר ביה, ועל דא, הואיל והוא אתקין מלה בדוכתיה, מכאן ולהלאה, והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם תחת אשר קנא לאלקיו וגו'.

פירוש הסולם

קסא) ת"ח אוף הכי פנחס וכו': בוא וראה, אף פנחס כן, בשעה שקנא למעשה זמרי תקן את ברית הזה במקומו. ומשום זה כתוב, ​הנני נותן את בריתי שלום. וכי יעלה על דעתך, שבשביל פנחס הוא השלום, ומה הוא המחלוקת שהיה לו לפנחס עם ברית הזה. אלא כאן, בהמלה שלום, נקשר הדבר במקומו, והפירוש הוא, הנני נותן לו את בריתי, ומה אתן לו, להברית. שלום שפירושו זווג, שיתחבר הביית במקומו, שהיא המלכות, וע"כ נאמר הנני נותן לו את בריתי שלום, ומהו שלום, הוא המקום להתחבר עמו, דהיינו הזווג עם המלכות, הנקרא בשם שלום. כי מה שנפרש ממנו, מהיסוד, מחמת עונותיהם של ישראל, דהיינו המלכות שנפרשה מהיסוד. חזר ונתחבר על ידי פנחס, וע"כ הואיל והוא תקן הדבר במקומו מכאן ולהלאה, והיתה לו וגו'.