זהר

קנט) אשר היה דבר ה' אליו לאמר ישראל יהיה שמך. מ"ט אדכר הכא ישראל, אלא ודאי ישראל יהיה שמך, ודאי לאסתלקא לעילא, ולאתבא ברית קיימא לאתריה, והיינו דכתיב כי עזבו בריתך בני ישראל, ובגין כך, את מזבחותיך הרסו.

פירוש הסולם

קנט) אשר היה דבר ה' וגו': שואל מה הטעם שנזכר כאן השם ישראל על המזבח, ואומר, אלא ודאי שהתקון הוא להעלותה למעלה. היינו להעלות המלכות לאו"א. ולהשיב ברית קדש למקומו, היינו שהיסוד דז"א יחזור ויזדווג עם המלכות שאין זווג לזו"ן אלא אחר עלותם למקום או"א. והיינו, שכתוב ​כי עזבו בריתך בני ישראל, ומשום זה את מזבחותיך, שהיא המלכות, הרסו. ובסוד תקון הברית היא חוזרת ונבנית.