זהר

קנז) ר' יהודה הוה שכיח, קמיה דר"ש, והוו עסקי בהאי קרא דכתיב וירפא את מזבח ה' ההרוס, מאי וירפא, ת"ח, בימי אליהו, ישראל כלהו, שבקו ליה לקב"ה, ושבקו ברית קיימא דלהון, כד אתא אליהו, וחמא דקא שבקו בני ישראל, האי ברית קיימא, ואעברו מנייהו האי ברית.

פירוש הסולם

קנז) ר' יהודה הוה שכיח וכו': ר"י היה מצוי לפני ר' שמעון, והיו עוסקים במקרא הזה, שכתוב, ​וירפא את מזבח ה' ההרוס, מהו כאן וירפא. בוא וראה, בימי אליהו, ישראל כולם עזבו את הקב"ה, ועזבו את הברית קדש שלהם. כשבא אליהו וראה שבני ישראל עזבו את הברית קדש, והברית הוסר מהם. כיון שראה אליהו את זה, בא לתקן הדבר אל מקומו, היינו שבא לתקן היסוד שיהיה ראוי לזווג עם המלכות, שזה נבחן לרפואת המזבח, שהיא המלכות. כמ"ש לפנינו.