זהר

נה) ועל דא אתייהב כלא ברעותהון דבני נשא, דכתיב מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלקים מראש ועד סוף, ובגין כך דאינון עובדין לא אתעבידו לאתקנא בדרגייהו כדקחזי, דיתכליל עובדא דא בדרגא דא, כלא כתקונא אלא כפום רעותא דבר נש, מה כתיב בתריה ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו. ידעתי כי אין טוב בם, באינון עובדין, דלא אתעבידו כדקא יאות, כי אם לשמוח, בכל מה דייתי עלוי, ולמיהב הודאה לקב"ה, ולעשות טוב בחייו, דהא אי ההוא עובדא גרים ליה בישא, בגין ההוא דרגא דקא ממנא עלוי, אית ליה למחדי ביה, ולאודאה עליה, דאיהו גרים ליה לנפשיה, ואיהו אזיל בלא ידיעא, כציפרא דא בגו קוסטירא.

פירוש הסולם

נה) ועל דא אתיהב וכו': וע"כ ניתן הכל ברצונם של בני אדם, שכתוב, מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלקים מראש ועד סוף, ומשום זה שאלו המעשים לא נעשו להתתקן במדרגתם כראוי, שיתכלל מעשה זו במדרגה זו שכנגדו, כולו בתקון, אלא שנעשו כפי רצונו של האדם, דהיינו לפי שרירות לבו, מה כתוב אחריו, ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו. ידעתי כי אין טוב בם, היינו באלו המעשים שלא נעשו לכונת התקון כראוי, כי אם לשמוח בכל מה שיבא עליו, הן טובות והן רעות, ולתת הודאה להקב"ה, ולעשות טוב בחייו. ומפרש, למה ישמח על הרעות, ואומר, כי אם המעשה שעשה גרם לו רע, מחמת המדרגה הממונה עליה, שהיא מצד שמאל (כנ"ל אות נ"ב) יש לו לשמוח ולהודות על הרע הזה שהגיע לו, כי הוא גרם לעצמו את זה, משום שהלך בלא ידיעה, כצפור זו שנפלה בפח, ועתה כיון שכבר השיג ידיעה מחמת העונש, כבר ידע לעשות טוב בחייו, על כן יש לו לשמוח ולהודות על העונש.