זהר

מג) רבי אבא אמר, ת"ח, בההוא רשע דפרעה, דאיהו אמר, לא ידעתי את ה', ופרעה חכים הוה מכל חרשוי, אלא ודאי שמא דאלהים הוה ידע, דהא כתיב הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו. ובגין דמשה לא אתא לגביה אלא בשמא דה', ולא בשמא דאלקים, ודא הוה קשיא קמיה מכלא, דאיהו הוה ידע דהא שמא דא איהו שליט בארעא, ובשמא דה' לא הוה ידע, ועל דא קשיא קמיה שמא דא.

פירוש הסולם

מג) ר' אבא אמר וכו': רא"א, בוא וראה, באותו רשע פרעה, שהוא אמר, ​לא ידעתי את הוי"ה, והוא היה חכם יותר מכל חרטומיו, ואיך לא ידע את הוי"ה. ומשיב, אלא ודאי, שאת השם אלקים היה יודע, שהרי כתוב, ​הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו. ומשום שמשה לא בא אליו זולת בשם הוי"ה, ולא בשם אלקים, היה קשה לפניו, להבין דבר זה יותר מן הכל, שהוא היה יודע שהשם אלקים הוא השולט בארץ, ובשם הוי"ה לא היה יודע, ועל כן היה קשה לפניו, שם הזה.