זהר

רמה) אמר ר' ייסא, קב"ה אזעיר לה לסיהרא, ושלטא ההוא נחש. אבל בגין חובא דאדם, אתלטייא, בגין למילט עלמא. בההוא יומא, נפקת ארעא מההיא קללה, וקיימא סיהרא בההיא גריעותא, בר בשעתא דקורבנא אשתכחו בעלמא, וישראל יתבין על ארעהון. אמר ר' ייסא לההוא ינוקא, מה שמך, א"ל אבא. א"ל אבא תהא בכלא, בחכמה, ובשנין. קרא עליה ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך.

פירוש הסולם

רמה) א"ר ייסא קב"ה וכו': אר"י הקב"ה, מיעט את הלבנה, שהיא הנוקבא עוד מטרם שחטא האדם, ושלט הנחש. אבל משום חטאו של האדם היא נתקללה גם כן, כדי לקלל העולם המקבלים ממנה. ביום ההוא, שנח הקריב קרבן, יצאה הארץ, שהיא הנוקבא, רק מאותה הקללה. אבל עוד עומדת הלבנה במיעוטה. חוץ משעה שנמצא קרבן בעולם וישראל יושבים על אדמתם, אז נתקן מיעוט הלבנה. דהיינו בימי שלמה, כנודע. והוא חולק על הינוקא, שאמר (באות רמ"ד), שע"י הקרבן של נח ניתן רשות להארץ לצאת משליטת הנחש. והוא אומר, שרק הקללה נתבטלה, ושליטת הנחש נשארה, שמשום זה צריכים לקרבנות ישראל בבית המקדש.
אמר ר' ייסא לההוא ינוקא וכו': אר"י לאותו התינוק מה שמך, אמר לו, אבא. אמר לו. אבא תהיה בכל, אב בחכמה ואב בשנים. קרא עליו המקרא הזה, ​ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך.