זהר

רמא) וכלא, כמה דלתתא, אתער רחימותא דלעילא. תרין שרגין כד אתדעך נהורא דלעילא, בתננא דסליק, מההוא דלתתא, אתדליק ההוא דלעילא. א"ר חזקיה, הכי הוא ודאי, דעלמא עלאה, תליא בתתאה, ותתאה בעלאה ומזמנא דאתחריב בי מקדשא, ברכאן לא אשתכחו לעילא ותתא. לאחזאה דדא בדא תליא.

פירוש הסולם

רמא) וכלא כמה דלתתא וכו'. והכל כמו שהוא למטה כן נתעורר האהבה למעלה. שני נרות, כאשר נכבה אור הנר שלמעלה, בהעשן העולה מהנר של מטה, נדלק הנר שלמעלה. פירוש, בינה ומלכות הן שני נרות עליון ותחתון. ובעת חזרת הבינה לראש א"א, שיש לה שם חכמה בלי חסדים, היא נכבית לגמרי, כי אפילו אור החכמה שישנו שם אינה יכולה לקבל, כי אין החכמה מקובלת בלי לבוש החסדים כנודע, אלא ע"י הזווג שנעשה אח"כ על המסך דזו"ן המוציא קומת אור החסדים, נעשה הכרעה בין ימין ושמאל והחכמה מתלבשת בחסדים, ואז נדלקה הבינה ומאירה. והנה מסך זה היא של הנוק' דז"א, ונמצא שהבינה, שהיא נר העליון, שנכבה מפאת חזרתה לראש א"א, חוזרת ונדלקת ע"י נר התחתון שהיא הנוקבא דז"א.
א"ר חזקיה הכי הוא ודאי וכו'. אר"ח ברור שכן הוא, אשר עולם העליון, שהוא בינה, תלוי בהתחתון, שהיא הנוקבא, דהיינו כנ"ל, שהבינה שנכבית, חוזרת ונדלקת ע"י הנוקבא. ועולם התחתון שהיא הנוקבא, תלוי בעולם העליון שהוא בינה, כי כל שיעור הארה שהנוקבא גרמה להאיר בהבינה, זוכה בו גם הנוקבא. ומשעה שנחרב בית המקדש, ברכות אינן נמצאות למעלה בבינה, ולמטה בהנוקבא, שזה מראה שהם תלוים זה בזה. פירוש. בית המקדש ה"ס הנוקבא, וכיון שנחרבה, ואינה מעלית המסך שלה להבינה, ליחד הימין ושמאל שבה, נמצאת גם הבינה בלי אור, כי אינה נדלקת ממנה, ומכל שכן הנוקבא שהיא בלי אור, כי אין לה ממי לקבל ונמצא שאין אור נמצא לא בבינה לא במלכות.