זהר

רלז) אתא ר' ייסא ונשקיה. אמר, ומה כל הדין טבא, אית תחות ידך ולא ידענא, ביה. אמר, אהדרנא מן אורחא, ונתחבר בהדך. אזלו, אמר, רבי חזקיה, ארחא דא, בהדי שכינתא, נהך, דהא מתקנא קמן. אחיד בידא דההוא ינוקא, ואזלו. אמרו ליה, אימא לן קרא חד, מאינון דאמר לך אבוך.

פירוש הסולם

רלז) אתא ר' ייסא וכו': בא רבי ייסא ונשקו, לאותו תינוק, אמר, והרי כל טוב הזה יש תחת ידך, ולא ידעתי בו, אמר אחזור מהדרך שלי ונתחבר עמך. הלכו. אמר ר' חזקיה, דרך הזה עם השכינה נלך, שהוא מתוקן לפנינו. אחז בידו של אותו התינוק והלכו. אמרו לו, אמור לנו מקרא אחד מאותם שאמר לך אביך.