זהר

רלה) וע"ד כתיב, ישימו קטורה באפך. בגין דאהדר אשא לאתריה, והוטמא אתכניש, בההוא ריחא לגו לגו, עד דאתאחיד כלא, ותב לאתריה, ואתקריב כלא לגו מחשבה, ואתעביד רעותא חדא. וכדין ריח ניחח דנח רוגזא ואתעביד נייחא.

פירוש הסולם

רלה) וע"ד כתיב ישימו וכו': וע"כ כתוב ​ישימו קטורה באפך, דהיינו, על ידי הקטרת ממתיקים הדינים, שהם אש ועשן היוצאים מהחוטם, משום שמחזיר האש מן החוטם אל מקומו, לישסו"ת שמשם יצא כנ"ל. והחוטם נאסף באותו הריח של הקטורת, ובא לפנימי פנימיות עד שכולם מתיחדים זה בזה, וכל אחד חוזר למקומו, ומתקרבים כולם לתוך המחשבה, שהוא א"א. ואח"כ נעשו כולם רצון אחד, ואז הוא ריח ניחח, שנח הכעס, ונעשה נחת רוח.
פירוש. ב' פעולות נעשו כאן, על ידי אתערותא דלתתא של הקרבת הקטרת, א) שנתיחדו כל המדרגות זה בזה, דהיינו שכל אחת מהן חזרה והעלה את אתוון אל"ה שלה שנפלו להתחתונה, עד דאתאחיד כלא ותב לאתריה. ואתוון אל"ה דבינה עם הזו"ן הדבוקים בהם עלו לבינה, ואתוון אלה דא"א עם הבינה הדבוקה בהם עלו וחזרו לראש א"א, ששם מאיר בהם החכמה בלי חסדים, וז"ש ואתקריב כלא לגו מחשבה, ובזה נתבטל אש הדינים מהחוטם ומישסו"ת, שהרי הבינה חזרה לראש א"א כמקודם לכן, ועמה כל שאר המדרגות. וע"כ נח רוגזא. ב) שנעשו כולם לרצון אחד. כי החכמה אינה יכולה להאיר בלי חסדים, וע"כ נעשה אח"כ הזווג על המסך דז"א, שה"ס החוטם, ויוצא קומת חסדים, ומתלבשת החכמה בחסדים, ואז ואתעביד רעותא חדא, כי בזה נקשרו כל ג' הקוין זה בזה כנודע, (כנ"ל דף ע"ז ד"ה כתיב) ובזה אתעביד נייחא, שנעשה נחת רוח. כי עתה מאיר הכל בשלימות. כי החסדים נשלמו בהארת החכמה והחכמה בהתלבשות החסדים.