זהר

ז)מ אתמר בבי מקדשא בונה ירושלם י״י, ואתמר התם לגבי אדם, ויבן י״י אלקים את הצלע אשר לקח מן האדם, דא חכמה. ויביאה אל האדם, דא עמודא דאמצעיתא, דרגא דמשה. והאי צלע, איהו ודאי כלת משה. ועלה אתמר, וירא מלאך י״י אליו בלבת אש, דאיהי בת יחידה, דמינה נפיק נהורא דאורייתא.

פירוש מעלות הסולם

ז) אתמר בבי מקדשא וכו': בבית המקדש נאמר, בונה ירושלם ה׳ היינו שמלכות אשר פנימיותה היא בית המקדש, וחיצוניותה היא ירושלים, נבנית ע״י ד' אותיות של שם הוי״ה. ונאמר שם אצל אדם, שהוא ז״א במוחין דג״ר מילוי מ״ה דאלפין שבגימטריא אדם. ויבן ה׳ אלקים שהם אבא ואמא את הצלע, אשר לקח מן האדם זה חכמה, כי הצלע הוא מסך דנה״י דז״א שעליו מתגלה הארת חכמה, שהוא באחורי ז״א, כי פניו של ז"א מאיר בחסדים. ויביאה אל האדם, זה עמוד האמצעי מדרגת משה, היינו שתיקנו אותה במוחין דפב״פ ותאיר בב׳ האורות הן בחכמה והן בחסדים. ויסוד דאבא המאיר בהארת חכמה לז״א נקרא משה, וצלע זו שעליה נתגלים ל״ב נתיבות החכמה, היא ודאי כלת משה. ועליה נאמר וירא מלאך ה' אליו בלבת אש, שהיא בת יחידה בסוד אבא יסד ברתא שממנה יוצא אור התורה, כי על ידה מתגלה האור של חכמה העליונה. וכל המוחין העליונים שבעולמות. (עי׳ שער מרשב״י תרומה דף קמ"ו ובתלמוד ע״ס חלק י״ד אות ע״ג).