זהר

צט) והאי נעם: הוא נעימו דנפק מעלמא דאתי, ומעלמא דאתי נהרין כל בוצינין, ומתפרשן לכל עיבר, וההוא טיבו וההוא נהורא דעלמא דאתי, דינקין אבהן, אקרי נעם. ד"א, עלמא דאתי אקרי נעם, וכד אתער עלמא דאתי, כל חדו, וכל טיבו, וכל נהורין, וכל חירו דעלמא אתער, ובגיני כך אקרי נעם.

פירוש הסולם

צט) והאי נעם וכו': ונעם זה הוא נעימות היוצאת מעולם הבא, שהוא ישסו"ת, ומעולם הבא מאירים כל המאורות ומתחלקים לכל צד, דהיינו לג' קוין ימין ושמאל ואמצע, ואותו הטוב והאור של עולם הבא, שיורשים האבות, שהם חג"ת דז"א, שיורשים מוחין הללו מישסו"ת, שנקרא עולם הבא, נקראים נעם. פירוש אחר, עולם הבא עצמו שהוא ישסו"ת, נקרא נעם, כי כשנתעורר עולם הבא, להאיר, כל שמחה, כל טוב, כל האורות, וכל חירות שבעולם, מתעוררים, ומשום זה נקרא נעם.