זהר

צח) אלא דרכיה דרכי נעם. היינו דכתיב הנותן בים דרך, דהא בכל אתר דאקרי באורייתא דרך, הוא אורח פתיחא לכלא, כהאי ארחא, דאיהו פתיח לכל בר נש, כך דרכיה דרכי נעם, אילין דרכים דאינון פתיחן מאבהן, דכראן בימא רבא, ועאלין בגויה, ומאינון אורחין מתפתחין לכל עיבר ולכל סטרי עלמא.

פירוש הסולם

צח) אלא דרכיה וגו': ומשיב אלא דרכיה דרכי נועם הוא כמו שכתוב, ​הנותן בים דרך. כי בכל מקום שכתוב בתורה דרך, הוא דרך פתוח לכל, כדרך הזה הגשמי שהוא פתוח לכל אדם, כך דרכיה דרכי נועם, הם דרכים, שהם פתוחים מן האבות דהיינו חג"ת, המכונים אברהם יצחק יעקב, אשר כרו בים הגדול ובאו בתוכו. ומאלו הדרכים נפתחים האורות להאיר לכל צד ולכל רוחות העולם.
פירוש. ב' מלכיות הן, שבהם מתוקן המסך להזדווג עם אור העליון, ומכונים מפתחא ומנעולא, או עטרת יסוד ומלכות עצמה. ואין הארת החכמה אלא במקום שיש שם המפתחא, אבל במקומות שיש שם המנעולא, נשארו בחסדים מכוסים מחכמה. ובג"ר דפרצופין, כגון, עתיק או"א עלאין וזו"ן הגדולים משמשת המנעולא ע"כ הם בחסדים מכוסים. ובו"ק דפרצופין, כגון, א"א וישסו"ת וזו"ן הקטנים משמשת המפתחא. וע"כ מתגלה בהם הארת החכמה (כמ"ש כל זה לעיל בהקדמת ספר הזהר דף נ"ה ד"ה וטעם הדבר, ובכל ההמשך של המאמר. עש"ה כי אין להכפיל אריכות כזה).
והנה המפתחא נקראת דרך או אורח, מטעם היותה דרך להשפעת המוחין דחכמה המאירים לכל הצדדים בחינת ג"ר. והמנעולא, מכונה שביל או נתיב, דהיינו דרך צר שאינו פתוח לכל, כי רק הנשמות שהן מבחינת מחזה ולמעלה דזו"ן, יכולים לקבל מהם ג"ר, משום שאינם צריכים חכמה. להיותם בסוד חפץ חסד. אבל הנשמות שהן מחזה ולמטה דזו"ן שהן צריכות חכמה, אינם יכולים לקבל משם רק ו"ק חסר ראש. ונמצא שאינו פתוח להנשמות שהן מחזה ולמטה, שהם רוב הנשמות, וע"כ מכונה בשם שביל ונתיב, שאינו פתוח אלא ליחידים. ובאו"א עלאין משמשת המנעולא, הנקראת נתיב, ולפיכך הם תמיד בחסדים מכוסים מחכמה. ובישסו"ת משמשת המפתחא הנקראת דרך וע"כ הם בהארת החכמה. (כמ"ש כל זה באורך לעיל בראשית א' דף רנ"א ד"ה נחית עלאה ע"ש כל ההמשך). 
וזה אמרו, בכל אתר דאקרי באורייתא דרך, הוא אורח פתיחא לכלא, כי דרך יורה על המלכות דמפתחא, שעל זווגה מתגלה הארת החכמה, שהארה זו משלמת לכל הנשמות, גם לאותן שנמשכות מחזה ולמטה דזו"ן, שהן רוב הנשמות שבעולם, וז"ש, דרכים דאינון פתיחן, מאבהן דכראן בימא רבא ועאלין בגויה, כי אחר שז"א מקבל ג' קוין דישסו"ת, בסוד תלת נפקי מחר, חד בתלת קיימא, (כנ"ל ב"א דף רפ"ז ד"ה תלת), הוא משפיע אותן אל הנוקבא, ונעשית רביעי לאבות, בסוד מלכותא דדוד, (עי' ב"א דף ק"י ד"ה ואלו) וכשמשפיע לה מקו ימין דבינה, שה"ס נקודת החולם, אז נמשכים לה אתוון אל"ה דבינה, שבהם סוד המפתחא, ונבחן אז שחג"ת דז"א כרו בה, ועשו בה בית קיבול, שהיא המפתחא, כמ"ש לעיל בהקדמת הזהר דף כ"ו בסוד אמא אוזיפת לברתא מאנהא, וזסו"ה באר חפרוה שרים, ה"ס ישסו"ת, כרוה נדיבי עם היינו חג"ת דז"א, וז"ש דרכים דאינון פתיחן מאבהן, שהם חג"ת דז"א, דכראן בימא רבא, שהוא הנוקבא. דהיינו שמשפיעים לה הכלי דמפתחא מן הבינה. ואחר כך משפיעים לה גם ב' הנקודות שורק חירק, מן ב' קוין, שמאל ואמצעי דבינה, ואז יש לה כל ג' הקוין שבחג"ת דז"א, שקבלו מג' הקוין שבבינה, ואז ועאלין בגויה שג' קוין דז"א, חג"ת, נכנסים בהנוקבא.
וזה אמרו, ומאינון אורחין מתפתחין לכל עיבר וכו': כי מהמפתחא המכונה דרך או אורח, מושפעת הארת החכמה המאירה ומשלמת לכל הצדדים ולכל רוחות העולם, ואפילו לאותן הנמשכים מחזה ולמטה דזו"ן כנ"ל. משא"כ הנתיבות שהם ממנעולא, אינם משפיעים אלא ליחידים. דהיינו להנמשכים מחזה ולמעלה דז"א. ואינם פתוחים לכל.