זהר

רב) רבי יהודה אמר, עד יומא, דתהדר שכינתא בגלותהון דישראל, בההיא אתר, כד"א ויש תקוה לאחריתך נאם יי' ושבו בנים לגבולם. ודא אומאה, דאומי לה קב"ה. וזמינין ישראל, כד יתובון מן גלותא, לקיימא על ההיא קבורה דרחל, ולמבכי תמן, כמה דאיהי בכאת על גלותהון דישראל, ועל דא כתיב, בבכי יבאו ובתחנונים אובילם וגו'. וכתיב כי יש שכר לפעולתך. ובההיא שעתא, זמינת רחל, דאיהי בארחא, למחדי בהו בישראל, ועם שכינתא, ואוקמוה חברייא.

פירוש הסולם

רב) רבי יהודה אמר וכו': רי"א, עד היום, מורה, עד היום שתחזיר השכינה מגלות את ישראל במקום ההוא של קבורת רחל, כמש"א, ​ויש תקוה לאחריתך וגו', והיא שבועה שנשבע לה הקב"ה לשכינה. ועתידים ישראל, בעת שיחזרו מן הגלות, לעמוד על קבורת רחל ולבכות שם, כמו שהיא בכתה על גלות ישראל. ועל זה כתוב, ​בבכי יבואו ובתחנונים אובילם וגו', וכתוב, ​כי יש שכר לפעולתך. ובאותה שעה עתידה רחל, שהיא בדרך, לשמוח עם ישראל ועם השכינה. ובארוהו החברים.