זהר

שעז) הכא אית לן לאסתכלא, ולמנדע רזין דארונא, אית ארון ואית ארון, דא לקבל דא. פתח ואמר, הכל נתן ארונה המלך למלך וגו'. וכי ארונה מלך הוה ואע"ג דחברייא אוקמוה, אלא דוד, דכתיב ביה כל מכה יבוסי ויגע בצנור וגו' ואיהו נטל ותפיס לירושלם, ומדידיה הוה, אמאי קנה בכספא. ואי תימא אע"ג דהוות ירושלם דידיה דדוד, ההוא אתר אחסנתיה דארונה הוה, כמה דהוה בנבות היזרעאלי, דאע"ג דשליט אחאב, והוה מלכא, אצטריך למתבע לנבות ההוא כרם, אוף הכי דוד.

פירוש הסולם

שעז) הכא אית לאסתכלא וכו': כאן יש להסתכל ולדעת סוד הארון. כי יש ארון, ויש ארון, דהיינו מלכות דקדושה, ומלכות דסטרא אחרא, זה לעומת זה. פתח ואמר, הכל נתן ארונה המלך למלך וגו'. שואל, וכי ארונה היה מלך. אע"פ שהחברים העמידוהו, אלא דוד שכתוב בו כל מכה יבוסי ויגע בצנור וגו' שהוא לקח וכבש את ירושלים, ומקום המקדש שלו היה, למה קנה אותו בכסף מן ארונה. ואם תאמר, אע"פ שירושלים היתה שלו, של דוד, עכ"ז, מקום ההוא היה נחלת ארונה, והיה צריך לקנותו, כמו שהיה בנבות היזרעאלי, שאע"פ שאחאב היה שולט והיה מלך היה צריך לבקש כרם ההוא ממנו, אף דוד כך.