זהר

קכז) ובג"כ אמר דוד, למה אירא. יראתי לא כתיב, אלא אירא, דאית לי למדחל מאינין ימי רע, כדקאמרן. עון עקבי יסבני, מאן עקבי, אלין אינון ברזא דמהימנותא, דכתיב, וידו אוחזת בעקב עשו, דא הוא עקיבא, ואינון עקיבין דמסתכלין בהו תדיר, בההוא חובא דדש ביה ב"נ תדיר בעקבוי.

פירוש הסולם

קכז) ובג"כ אמר וכו': ומשום זה אמר דוד, ​למה אירא בימי רע, יראתי, לא נאמר, אלא אירא, לשון הוה, שפרושו, שעדיין הוא מתירא, הוא, כי אמר, שיש לי לירא תמיד מאלו ימי רע. כמו שאמרנו. עון עקבי יסבני, שואל, מי הם עקבי. ומשיב, אלו הם בסוד האמונה, דהיינו בקדושה, שכתוב, ​וידו אוחזת בעקב עשו, הרי שהעקב של עשו היה בסוד האמונה, בקדושה, כי יעקב אוחז בו, וזהו עקב, שעליו נאמר עון עקבי יסבני, והן עקבות המסתכלים תמיד באותה העבירה, שהאדם דש בעקביו תמיד.
פירוש. שמפרש הכתוב, עון עקבי יסבני, שהן הקליפות הנק' עקב, המעורבים בקדושה על דרך הכתוב, וידו אוחזת בעקב עשו, והם ממונים להסתכל ולהעניש את האדם על אלו העבירות שדש בעקביו, וז"ש דוד, עון עקבי יסבני, שמסבבים אותו ומסתכלים בו, אם יש בו עון, מאלו העבירות שאדם דש בעקביו. וע"כ היה מתירא תמיד.