זהר

קכו) ת"ח, ויכר יוסף את אחיו, בשעתא דנפלו בידיה, איהו רחים עלייהו, בגין דאיהו שלים, והם לא הכירוהו, דאינון שמעון ולוי, אתו מסטרא דדינא קשיא, ועל דא לא רחימו עליה, דהא כל אינון מאריהון דדינא קשיא, לא מרחמי עלייהו דבני נשא, בשעתא דנפלי בידייהו.

פירוש הסולם

קכו) ת"ח ​ויכר יוסף את אחיו: פירושו, בשעה שאחיו נפלו בידו, הוא היה מרחם עליהם, משום שהוא שלם. והם לא הכירוהו, פירושו, שהם, שמעון ולוי, באים מדין קשה, ועל כן לא רחמו עליו, כי כל אלו בעלי דין הקשה, אינם מרחמים על אנשים בשעה שנופלים בידיהם. דהיינו, שהם מבחינת אלו ימי רע הנ"ל, שאינם מרחמים על האדם, כמ"ש לעיל בדבור הסמוך.