זהר

קכד) חזקיה מלך יהודה, אוף הכי נמי אמר, אנא לא יכילנא, לא לזמרא, ולא למרדף, ולא לאגחא קרבא, בגין דדחיל מאלין חובין דקאמרן, מה כתיב, ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה ושמונים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים, וחזקיה הוה יתיב בביתיה, ושכיב בערסיה, וקב"ה קטיל לון.

פירוש הסולם

קכד) חזקיה מלך יהודה: גם כן אמר, אני, איני יכול לא לזמר, ולא לרדוף, ולא לערוך מלחמה. משום שהיה מתירא מאלו העבירות שאמרנו. שאדם דש ברגליו. מה כתיב, ​ויהי בלילה ההוא וגו' ויך במחנה אשור וגו'. וחזקיה היה יושב בביתו, והקב"ה הרג אותם.