זהר

תסד) תא חזי דהא אמרו, דכל אינון תקיפי מצחא, דלית להו כסופא, לית להון חולקא בעלמא דין ובעלמא דאתי. כל אינון תקיפי מצחא דהוו בהו בישראל, כד הוו מסתכלן בההוא ציץ, הוו מתברן לבייהו, ומסתכלן בעובדייהו. בגין דציץ על את הוה קאים, וכל מאן דמסתכל ביה, הוה מכסיף בעובדוי. וע"ד ציץ מכפרא על אינון תקיפי אנפין, תקיפי מצחא.

פירוש הסולם

תסד) ת"ח דהא אמרו וכו': בוא וראה, כי אמרו, שכל אלו עזי מצח, שאין להם בושה, אין להם חלק בעולם הזה ובעולם הבא. כל אלו עזי מצח שהיו בישראל, כשהיו מסתכלים בציץ ההוא, היה נשבר לבם ומסתכלים במעשיהם. משום שהציץ היה עומד על אות, שהיה נחרת עליו קדש להויה, וכל מי שמסתכל בו היה בוש ממעשיו. וע"כ הציץ מכפר על עזי פנים ועזי מצח.