זהר

תנז) ובגין דברכת מזונא חביבא קמי קב"ה, כל מאן דבריך על שבעא, אוטיב וחדי לאתר אחרא, וסימנך סעודתי דשבת, דאתר אחרא אתהני מההיא ברכה דשבעא וחידו. והכא אתהני מההוא ברכה דשבעא דההוא צדיק בעז ודא וייטב לבו.

פירוש הסולם

תנז) ובגין דברכת מזונא וכו': ומשום שברכת המזון חביבה לפני הקב"ה, כל מי שמברך על השובע, מטיב ומשמח למקום אחר, דהיינו להמלכות, וסימנך, סעודות השבת, שמקום אחר, שהוא המלכות, נהנה מברכת השובע ההיא והשמחה. וכאן, נהנתה המלכות, מברכת השובע ההוא של הצדיק בעז. וזהו, וייטב לבו.