זהר

שט) כגוונא דא, בני אהרן, דתנינן שתויי יין הוו. וכי מאן יהיב לון חמרא, בההוא אתר למשתי. אי ס"ד, דאינון חציפין הוו, דרוו חמרא. לאו הכי. אלא ודאי, מההוא חמרא רוו. דכתיב, ויקריבו לפני ה' אש זרה. כתיב הכא, אש זרה, וכתיב התם לשמרך מאשה זרה. וכלא חד מלה.

פירוש הסולם

שט) כגוונא דא בני אהרן: כעין זה בבני אהרן, שלמדנו שהיו שתויי יין. ושואל, וכי מי נתן להם יין, במקום הזה, לשתות. הכי יעלה על דעתך שהיו עזי פנים כל כך שנשתכרו ביין, אינו כן. אלא ודאי מאותו היין נשתכרו, שכתוב ​ויקריבו לפני ה' אש זרה, ושם כתוב ​לשמרך מאשה זרה. והכל הוא דבר אחד. פירוש. כי ענין השכרות מיין נתבאר לעיל בדיבור הסמוך, שה"ס המשכת הארת השמאל ממעלה למטה, שאז נגלה הנקודה דמדת הדין, ומתעוררת הקליפה דאשה זרה, והמוחין מסתלקין מהנוקבא, והחוטא מת. ע"ש. וז"ש ודאי מאותו היין נשתכרו, שכתוב ויקריבו אש זרה, שעם השכרות הם מקריבים הקליפה לינק מהקדושה והמוחין מסתלקים. וז"ש כתיב ויקריבו לפני ה' אש זרה, וכתיב התם לשמרך מאשה זרה וכלא חד מלה, כי הבחינת דכר נק' אש זרה ובחינת הנוקבא נקראת אשה זרה.