זהר

קכו) אמר רבי אבא, ודאי אתחלש רוגזיה דעשו, בשעתא דחמא ליה ליעקב. מאי טעמא, בגין דהא אסתכם בהדיה ההוא ממנא דעשו, ועל דא לא יכיל עשו לשלטאה ברוגזיה, דהכי כל מלין דהאי עלמא, תליין לעילא, וכד אסתכמו לעילא בקדמיתא, אסתכמו לתתא, שלטנותא לאו איהו לתתא, עד דאתיהיב שלטנותא לעילא, וכלא דא בדא תליא.

פירוש הסולם

קכו) אמר ר' אבא וכו': אר"א, ודאי הוא שנחלש כעסו של עשו בשעה שראה את יעקב. מהו הטעם, הוא משום שהסכים עמו הממונה של עשו, שהשלים עמו והסכים על הברכות, (כנ"ל דף ל"ג אות קי"ג), וע"כ לא יכול עשו למשול בכעסו, כי כל הדברים שבעולם הזה תלויים למעלה, וכשמסתכמים למעלה תחילה, מסתכמים גם כן למטה. וכן אין ממשלה למטה, עד שניתנה הממשלה מלמעלה. וכן הכל תלוי זה בזה. שכל הנעשה בעולם הזה, תלוי במה שנעשה מלמעלה.