זהר

קכב) והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל, דא עשו, דכל עובדוי ברשיעו ובחיובא, דהא כד אתא לגביה דיעקב, עובדוי לא הוו בשלם, ויפול על צוארו חד, צוארו דא ירושלם, דאיהו צוארו דכל עלמא. ויפול על צוארו, ולא על צואריו, בגין דתרין זמנין אתחריב בי מקדשא, חד מבבל, וחד מזרעיה דעשו, דאפיל גרמיה עליה זמנא חדא, וחריב ליה, ועל דא ויפול על צוארו, חד.

פירוש הסולם

קכב) והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל, זהו עשו, שכל מעשיו הם ברשעות ובחטא, וכשבא ליעקב לא היו מעשיו בשלמות. ויפול על צוארו היינו צואר אחד, כי חסרה י', ירושלים שהיא הצואר של כל העולם, ואומר הכתוב, ויפול על צוארו, ולא על צואריו עם י', משום ששתי פעמים נחרב בית המקדש, פעם אחת מבבל, ואחת מזרעו של עשו, ונמצא שהפיל עשו את עצמו על ירושלים והחריבה רק פעם אחת. וע"כ כתוב ויפול על צוארו, אחד, דהיינו בלי י', שמשמעותו, שהחריבה רק פעם אחת.