זהר

קנד) ות"ח, דכד בר נש נאים על ערסיה, נשמתיה נפקא ושטיא בעלמא לעילא, ועאלת באתרא דעאלת, וכמה הבילי טהירין, קיימין ואזלין בעלמא, ופגעין בה בההיא נשמתא, אי זכאה היא, סלקא לעילא וחמאת מה דחמאת, ואי לאו, אתאחדת בההוא סטרא, ומודיעין לה מלין כדיבן, או מלין דזמינין למיתי לזמן קריב, וכד אתער ההיא נשמתא דביה, איהי מודעא ליה מה דחמאת.

פירוש הסולם

קנד) ות"ח דכד בר נש וכו': ובוא וראה כאשר האדם ישן על מטתו נשמתו יוצאת ומשוטטת בעולם למעלה, ונכנסת במקום שנכנסת. וכמה מחנות רוחות נמצאות והולכות בעולם ופוגעות באותה הנשמה, אם צדיק הוא האדם, עולה הנשמה למעלה, ורואה מה שרואה. ואם אינו צדיק, הנשמה נאחזת באותו הצד, ומודיעים לה דברי שקר, או דברים העתידים לבוא בזמן קרוב.