זהר

קנב) ת"ח, דהא תנינן, דההוא בר נש, דחמי חלמא, בעי ליה למפתח פומיה ביה, קמי בני נשא דרחמי ליה, בגין דיסתלק רעותא דלהון לגביה לטב, ויפתחון פומייהו לטב, וישתכח רעותא ומלה כלא לטב. רעותא דאיהי מחשבה, שרותא דכלא, ומלה דאיהי סיומא דכלא. ועל דא אשתכח דהא שלימו איהו ברזא עלאה, ובגין כך אתקיים כלא, ובעינן רחימין דבר נש לאתקיימא בההוא פשרא טבא, וכלא איהו כדקא יאות.

פירוש הסולם

קנב) ת"ח דהא תנינן וכו': בוא וראה הרי למדנו, כי האדם שראה חלום, צריך לפתוח פיו בו, דהיינו לבקש פתרון, לפני בני אדם שאוהבים אותו, כדי שהרצון שלהם יעלה אליו לטובה, ויפתחו פיהם לטובה, וימצא הרצון והמלה שלהם, הכל לטובה. הרצון, שהיא המחשבה, דהיינו חכמה, היא ראשית הכל. היינו ראשית כל הספירות. והמלה, דהיינו מלכות, היא סוף הכל, שהיא סוף כל הספירות, ועל כן נמצא, שהיא בשלימות בסוד העליון, להיות כאן ראש וסוף הספירות, ועל כן הוא מתקיים כולו. ועוד, שמבקשים רחמים על האדם, שיתקיים אותו פתרון הטוב שפתרו. והכל הוא כמו שצריך להיות.