זהר

קמב) תו פתח ואמר קרא אבתריה, איש אמונות רב ברכות, דא הוא בר נש, דמהימנותא דקב"ה ביה, כגון רבי ייסא סבא, דאע"ג דהוה ליה מיכלא דההוא יומא למיכל, לא הוה מתקין ליה, עד דשאיל מזוניה קמי מלכא קדישא, לבתר דצלי צלותיה, ושאיל מזוניה קמי מלכא, כדין הוה מתקין, והוה אמר תדיר, לא נתקין, עד דינתנון מבי מלכא.

פירוש הסולם

קמב) תו פתח ואמר וכו': עוד פתח ואמר, המקרא שלאחר המקרא, עובד אדמתו, איש אמונות רב ברכות, זהו אדם שיש בו אמונת הקב"ה. כגון רבי ייסא הזקן, שאף על פי, שהיה לו סעודת אותו היום לאכול, לא היה עורך השלחן עד שבקש על מזונותיו לפני מלך הקדוש. לאחר שהתפלל תפלתו, ובקש על מזונותיו לפני המלך, אז היה עורך השלחן. והיה אומר תמיד, לא נערוך השלחן עד שינתנו המזונות מבית המלך.