זהר

קמא) ובג"כ, עובד אדמתו דא גן עדן, דאצטריך למעבד ולמפלח, ולאמשכא לה ברכאן מלעילא, וכד אתברכא ואתמשכא לה ברכאן מלעילא, איהו נמי אתברך בהדה. ת"ח, דכהנא דמברך, מתברך. כד"א ואני אברכם. ובגין כך, עובד אדמתו ישבע לחם, דא הוא מזונא דלעילא. ומרדף רקים: מאן דיתדבק בסטרא אחרא, דאיהו מרדף רקים. ישבע ריש ודאי. אמר רבי יוסי, זכאה אנת, דזכית להאי מלה.

פירוש הסולם

קמא) ובג"כ עובד אדמתו: זהו גן עדן, שהוא הנוקבא, שהאדם צריך לעשות ולעבוד ולהמשיך לה ברכות מלמעלה, מז"א, וכאשר מתברכת ונמשכות לה הברכות מלמעלה, גם האדם מתברך עמה, בוא וראה, שכהן המברך מתברך, כמו שאתה אומר, ואני אברכם. ומשום זה, עובד אדמתו, דהיינו שעובד בשביל להמשיך שפע לנוקבא, ישבע לחם, זהו מזונות שלמעלה, שמקבל חלף עבודתו, כי המברך מתברך. ומרדף רקים, מי שהוא מתדבק בסטרא אחרא שהוא מרדף רקים, ישבע ריש, בודאי. אמר ר' יוסי, אשריך שזכית לדבר זה.