זהר

קלו) ולבתר אזהר ליה לב"נ, ואמר, ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה וסור מרע בינה, דהאי מתעטרא על תתאי, לדחלא, ולמנדע ליה לקב"ה בגינה. וסור מרע בינה, ברירו מפסלותא, דלא למקרב בהדיה, וכדין אשגחותא דבינה, למנדע ולאסתכלא ביקרא דמלכא עלאה.

פירוש הסולם

קלו) ולבתר אזהר ליה וכו': ואחר זה הזהיר את האדם ואמר, ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה, וסור מרע בינה. כי זו, דהיינו יראת ה' שהיא הנוקבא, מתעטרת על התחתונים כדי ליראה ולדעת את ה', בכחה, וע"כ היא חכמה, וסור מרע בינה, הבירור מפסולת, שלא לקרב עמה, אל הקדושה, דהיינו סור מרע, הוא מציאות הבינה, דהיינו לדעת ולהסתכל בכבוד מלך העליון.