זהר

פה) רבי שמעון אמר, תא חזי, מה כתיב ביה בההוא רשע דבלעם, וילך שפי, מהו שפי. יחידאי. כמה דאת אמר שפיפון עלי ארח, כהאי חויא דאזיל יחידאי, וכמין עלי ארחין ושבילין, הכי נמי בלעם, הוה אזיל יחידאי, מאי טעמא, בגין לאמשכא עליה רוחא מסאבא, דכל מאן דאזיל יחידאי בזמנין ידיען, אפילו במתא, באתרין ידיען, משיך עליה רוחא מסאבא.

פירוש הסולם

פה) רבי שמעון אמר וכו': רש"א בוא וראה מה כתוב בו באותו רשע בלעם, ​וילך שפי. מהו שפי יחידי. הוא כמו שאתה אומר, ​שפיפון עלי אורח. דהיינו כאותו הנחש ההולך יחידי, ואורב על הדרכים והשבילים, כן בלעם היה הולך יחידי. מהו הטעם. הוא, כדי להמשיך על עצמו רוח הטומאה, שכל מי שהולך יחידי בזמנים ידועים, אפילו בעיר במקומות ידועים, הוא מושך על עצמו את רוח הטומאה.